פסק-דין בתיק ע"פ 8636/12

השופט י' דנציגר:

           לפנינו דיון מאוחד בערעורי הנאשמים על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט מ' י' הכהן) בת"פ 24079-01-12 מיום 14.10.2012, בו הושתו על המערערים - לאחר שהורשעו בעובדות כתבי האישומים המתוקנים בגדרי הסדרי טיעון, בשוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) - העונשים שלהלן:

           על המערער בע"פ 8636/12, הנאשם 2 (להלן: תרתיר): שלוש וחצי שנות מאסר לריצוי בפועל בניכוי תקופת מעצרו; 12 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שהמערער לא יעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר עבירת רכוש מסוג פשע; פיצוי בסך 2,000 ש"ח לשומר ופיצוי בסך 20,000 ש"ח לבעל סוכנות הרכב.

           על המערער בע"פ 8655/12, הנאשם 1 (להלן: אבו סנינה): שלוש וחצי שנות מאסר לריצוי בפועל בניכוי תקופת מעצרו; 12 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שהמערער לא יעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר עבירת רכוש מסוג פשע; פיצוי בסך 2,000 ש"ח לשומר וכן פיצוי בסך 25,000 ש"ח לבעל סוכנות הרכב.

הסדרי הטיעון וכתבי האישום המתוקנים

1.        המערערים הודו בגדרי הסדרי טיעון בכתבי אישום מתוקנים דומים, הגם שקיימים ביניהם הבדלים מינוריים. הצדדים הסכימו כי יטענו לעונש באופן חופשי. בעניינו של תרתיר, יליד 1971, לא התנגדה המאשימה להגשת תסקיר שירות מבחן. בשל גילו של אבו סנינה, יליד 1993 שבעת ביצוע מעשה העבירה היה בן כ- 18 ושלושה חודשים, נדרש תסקיר על פי דין.

2.        בהתאם לכתבי האישום המתוקנים, במועד הרלבנטי עבד אבו סנינה בשטיפת רכבים בסוכנות הרכב "שיקאגו" בשכונת תלפיות בירושלים (לעיל ולהלן: סוכנות הרכב). ביום 4.1.2012 סמוך לחצות נסעו המערערים יחד עם אחמד שיך עלי, מחמד עלקם ומחמד מחסן (להלן: האחרים) לעבר הסוכנות, ברכבו של תרתיר שנהג ברכב והסיע את אבו סנינה ואת האחרים בכוונה לגנוב כלי רכב מהסוכנות. בסביבות השעה 02:00, לאחר שוידאו כי עובד הסוכנות שהיה בה עזב אותה, נכנסו האחרים לסוכנות כשהם קופצים מעל לגדר ונכנסים לתוך החדר בו ישן אותה עת השומר, יליד 1947. עלקם ריסס את פניו של השומר בגז פלפל שהעביר לידיו אחמד עלי. עלקם ואחמד עלי כיסו את פניו של השומר כשהם מכים אותו בראשו ומאיימים עליו ש"אם ידבר יהרגו אותו". השניים כפתו את ידיו ורגליו של השומר, ואחמד עלי הכניס את השומר למחסן שהיה במקום ונעל את דלת המחסן מבחוץ.

3.        לאחר מכן קפץ אבו סנינה מעל הגדר וחבר לאחרים. במהלך האירוע נלקחו מהמקום מחשבים וכספת שהכילה שטרות חוב בסך של כ- 2.5 מיליון ש"ח; המחאות לפירעון בשווי של כ- 400,000 ש"ח; 100,000 ש"ח במזומן; שעון רולקס ושעון סקטור; שתי טבעות משובצות יהלומים, שני יהלומים בשקית ניילון ופנקסי שיקים שונים. בדיון שהתקיים ביום 2.9.2012 הובהר כי שתי הטבעות הושבו לבעל הסוכנות. אבו סנינה נטל מהמשרד מפתחות כלי רכב שהיו במקום והניע ארבעה כלי רכב שהיו בסוכנות ושבר את השער הראשי באמצעות אחד מכלי הרכב. אבו סנינה והאחרים חברו לתרתיר מחוץ לסוכנות ועזבו את המקום, כאשר אבו סנינה נוהג ברכב סקודה. תרתיר הודה כי ברכב הסקודה היו המחשבים והכספת על תכולתה, אולם עובדה זו לא נכללה בכתב האישום המתוקן בעניינו של אבו סנינה. עלקם נהג ברכב פיג'ו, מחסן ברכב קריזלר ואחמד עלי ברכב סיאט איביזה. המערערים והאחרים נטלו עמם בין היתר גם את המכשיר הסלולארי של השומר והתקן דיסק און קי.

4.        המערערים והאחרים נסעו בכביש 60 לכיוון חברון כאשר תרתיר מוביל ברכבו ומוודא כי "הציר נקי". המערערים והאחרים עברו את מחסום "המנהרות" ונכנסו לחברון עם הרכבים, שם מסרו אותם לאנשים אחרים ואלה נסעו מהמקום עם כלי הרכב ביחד עם אבו סנינה ואחמד עלי, אשר שבו וחברו לתרתיר, לעלקם ולמחסן כעבור מספר דקות. סמוך לשעה 04:30 נעצרו המערערים ביחד עם האחרים ברכבו של תרתיר, ביציאה מכביש המנהרות לכיוון ירושלים. כתוצאה ממעשיהם נגרמו לשומר צריבה בעיניים ובדרכי הנשימה, כאבים וחוסר נוחות וכן נזק לסוכנות הרכב.

ההליכים לפני בית המשפט המחוזי

5.        עניינם של האחרים התברר לפני בית המשפט המחוזי בנפרד. בדיון שנערך לפנינו עדכנו באי כוח הצדדים כי נגזרו על האחרים 48 חודשי מאסר בפועל ובנוסף מאסר על תנאי ופיצוי לטובת השומר ובעל סוכנות הרכב.

6.        מתסקיר מיום 3.7.2012 עולה כי אבו סנינה, יליד חברון ומגיל שנתיים מתגורר במחנה הפליטים שועפט בירושלים. התסקיר מפרט את מצבו האישי והמשפחתי הקשה. אבו סנינה למד שמונה שנות לימוד אך בשל המצב הכלכלי בביתו ומתוך תחושת דאגה לאחיו ואימו, החל לעבוד מגיל חמש עשרה בסוכנות הרכב. עוד עולה מהתסקיר כי לאחרונה התארס והחל לתכנן הקמת משפחה אך נקלע לקשיים כלכליים. המערער נעדר עבר פלילי. כמו כן ציין שירות המבחן כי המערער הוא בעל יכולת תפקוד תקינה ונורמטיבית ומגלה אחריות רבה כלפי הוריו ואחיו ונזהר מלהתחבר לחברה שולית. המערער מתקשה להציב גבולות ברורים ביחסים בין אישיים ולשקול את התוצאות העתידיות של מעשיו. לעיתים הוא לוקח סיכונים מיותרים לצורך הגשמת המטרה הרצויה לו. המערער חווה תסכול על שלא זכה לשוויון הזדמנויות בחיים, בשל היעדר דמות הורית מכוונת ותומכת שתשמור עליו מהתנהגותו המסוכנת. המערער קיבל על עצמו אחריות לביצוע העבירה ואף הביע חרטה. הוא הסביר כי "קיבל הצעה להרוויח כסף" ולא הצליח לעמוד בפיתוי. עם זאת ניסה המערער למזער את חלקו בעבירה והסביר את מעורבותו בפחד שחש מהאחרים ובחוסר יכולתו להציב להם גבולות. שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית ובהתחשב בחומרת העבירות המליץ כי יילקחו בחשבון הנתונים שהובאו לצורך קביעת אורכה של תקופת המאסר.

7.        בתסקיר שירות המבחן מיום 2.7.2012 לגבי תרתיר, צוין כי המערער לוקח אחריות מסויגת על מעורבותו בעבירה בצד ניסיון לצמצומה והשלכת האחריות לגביה על שותפיו האחרים. לטענתו, התפתה להשתתף במעשה עקב מצבו הכלכלי הקשה והרווח שהובטח לו. בשל העובדה כי מדובר בהרשעתו השנייה, לאחר שבשנת 2003 נשפט על הסעת שוהה בלתי חוקי וריצה עונש של חודשיים מאסר בעבודות שירות, וכן נוכח אופייה החמור של העבירה אותה ביצע, נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית והמליץ על עונש מאסר מציב גבולות שייקח בחשבון את תקופת מעצרו.

8.        בבית המשפט המחוזי העידו השומר ובעל סוכנות הרכב בנוגע לנזקים הגופניים והכספיים שנגרמו להם.

עיקרי גזר הדין

9.        בית המשפט המחוזי ציין כי על אף שלאור מועד מתן הכרעת הדין לא חל תיקון 113 לחוק העונשין, יש לגזור את דינם של המערערים בהתאם לתיקון.

10.      בעניינו של אבו סנינה; בית המשפט המחוזי הדגיש כי המערער פגע בגופו של השומר ובתפקודו של העסק תוך שהסב נזק כלכלי רחב היקף בהתחשב בתכולת הכספת כנטען בתצהיר נפגע העבירה מטעם בעל סוכנות הרכב. בית המשפט המחוזי התייחס לנסיבות לקולא: גילו הצעיר של המערער; המערער לא השתתף בחלק האלים של השוד ועקב גילו הצעיר היה נתון להשפעתם של האחרים. בית המשפט המחוזי הדגיש כי אין לקבל את טענת המערער בנוגע למצוקה הכלכלית הקשה בה היה שרוי והיותו המפרנס העיקרי. בגדר הנסיבות לחומרה; התייחס בית המשפט המחוזי לתכנון המעמיק שקדם לשוד; חלקו של המערער בעבירה משמעותי יותר ביחס לתרתיר; המערער ניצל את היותו עובד סוכנות הרכב והעובדה שבעל סוכנות הרכב סמך עליו. בית המשפט המחוזי קבע כי טווח העונש ההולם במקרה זה לאור הנסיבות הקונקרטיות והעקרונות שביסוד התיקון, כאשר מדובר בנאשם שהוא בגיר על סף הקטינות, נע בין שלוש שנות מאסר לבין שש שנות מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי הטעים כי גילו הצעיר של המערער, היעדר עבר פלילי והתסקיר מצביעים על סיכויי שיקום המצדיקים חריגים לקולא במקרה הקונקרטי. לפיכך, נקבע כי העונש הראוי למערער הוא שלוש וחצי שנות מאסר בפועל שכן הפגיעה של עונש מאסר ממושך בפועל במערער תהיה רבה לאור גילו הצעיר. עוד הדגיש בית המשפט המחוזי כי משפחתו של המערער תלויה בו וכי המערער לקח אחריות והביע חרטה. כמו כן נתן בית המשפט המחוזי משקל לנסיבות חייו הקשות. 

11.      באשר לתרתיר; בית המשפט המחוזי עמד על הנסיבות לקולא: חלקו במעשה העבירה קטן יותר ביחס ליתר הנאשמים. תרתיר לא נכנס לסוכנות ולא לקח חלק באלימות שהופעלה כלפי השומר. בגדר הנסיבות לחומרה ציין בית המשפט המחוזי כי המערער לא הכחיש כי ידע על התכנון לגנוב את הרכבים אף אם לא ידע עד שהגיע לזירה כי האחרים מתכננים לשדוד את הכספת בסוכנות הרכב. לכן קבע בית המשפט המחוזי כי גם אם המערער לא ידע שהכוונה היא לבצע שוד, כאדם בוגר בעל ניסיון חזקה עליו שייצפה את הנזק שעשוי להיגרם כתוצאה מביצוע עבירה, לרבות נזק לגוף אם יתקלו באנשים במהלך הפריצה. עוד הדגיש בית המשפט המחוזי כי אין לקבל את הטענה כי פתיחת הציר הייתה "כבדרך אגב" שכן יכול היה המערער לא להצטרף לנסיעה לחברון. לאור זאת ציין בית המשפט המחוזי כי טווח העונש ההולם הוא בין שנתיים וחצי מאסר בפועל לבין חמש שנות מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי הטעים כי ניסיונם של המערער ואחיו להשיב את הכספת לבעל הסוכנות, אף כי לא נשא פרי, צריף להיזקף במידת מה לזכותו. יחד עם זאת, ציין בית המשפט המחוזי כי יש לזקוף לחובת המערער את הרשעתו בהסעת שוהה בלתי חוקי. ודוק, בית המשפט המחוזי ראה לנכון להביא בחשבון את הפגיעה הקשה של העונש במשפחתו של המערער התלויה בו; בית המשפט המחוזי ציין כי המערער הגיש מכתב בו הביע חרטה אך עורך תסקיר המבחן ציין כי המערער משליך אחריות על אחרים. בהתחשב בכל האמור לעיל קבע בית המשפט המחוזי כי העונש ההולם הוא שלוש וחצי שנות מאסר בפועל.

           משכך הושתו על המערערים העונשים שפורטו ברישא.